ההלכה הקודמת:

שלישי,

י תמוז

תקנת שניים מקרא ואחד תרגום ואופן קיומה

רביעי,

כו אייר

באיזה תבשילים עושים עירוב תבשילים?

לעירובי תבשילים יש להניח שני מאכלים: לחם ותבשיל, וצריך לדאוג שהתבשיל לא יתקלקל עד שבת, ואפשר לשמרו במקרר, אך יזהר שלא לאכלו קודם שבת. ועדיף שהלחם יהיה שלם, ושני המאכלים יהיו בכמות של מנה חשובה.

התבשיל צריך להיות מאכל שרגילים להגיש אותו בסעודה שאוכלים בה לחם, כגון בשר או דגים. וטוב לייחד לשם כך מנה חשובה, והרבה נהגו להניח ביצים קשות.

אם הניח רק תבשיל ולא לחם וכבר נכנס יו"ט, נחשב שהניח עירוב תבשילים בדיעבד. אך מי שהניח רק לחם ולא תבשיל אין זה מועיל כלל, ודינו כמי שלא הניח עירוב תבשילים.

מי שעירב במאכל שאין מערבים בו לא יכול לסמוך על העירוב של רב המקום, שהרי גילה דעתו שרוצה לצאת דווקא בעירוב שהניח בעצמו

שלישי,

י תמוז

תקנת שניים מקרא ואחד תרגום ואופן קיומה

שני,

ט תמוז

קדימויות בעלייה למפטיר

ראשון,

ח תמוז

עלייה למפטיר לפני יום השנה

שישי,

ו תמוז

עוד מדיני קריאת ההפטרה

חמישי,

ה תמוז

עוד מדיני המפטיר

רביעי,

ד תמוז

קריאת מפטיר במקום שלא קראו בתורה

שלישי,

ג תמוז

תקנת קריאת ההפטרה

שני,

ב תמוז

השלמת דילוג וטעות בקריאת התורה