האיסור לעסוק בחפציו בשבת הוא רק אם ניכר מתוך מעשיו שהוא עוסק בדבר האסור. אבל אם הדבר אינו ניכר, כגון שמטייל בגינתו בשבת במטרה לתכנן איפה לשתול שתילים – מותר, מכיוון שלא ניכר מתוך מעשיו שהוא עסוק בשתילה, שהרי דרך בני אדם לטייל בגינתם.

אסור לעמוד בתחנת אוטובוס מעט לפני צאת השבת כדי לעלות לאוטובוס עם צאת השבת, אם ניכר מתוך עמידתו שהוא מחכה לאוטובוס. אבל אם אין הדבר ניכר – מותר.

מותר להסתכל בחלון ראווה בשבת, גם אם עושים זאת מתוך מחשבה לקנות בעתיד, כיוון שדרך אנשים להתבונן בחלונות ראווה מתוך סקרנות ולאו דווקא כדי לקנות, ולכן לא ניכר מתוך מעשיו עסק בענייני החול. אולם במקרה זה אסור להסתכל על המחירים ועל הפרסומות, משום איסור קריאת שטרי הדיוטות.