מן התורה איסור בישול הוא רק כאשר התבשיל מונח על האש עד שהוא מגיע למצב שהוא ראוי לאכילה על ידי הדחק (מאכל בן דרוסאי). נחלקו הראשונים בשיעור זה – יש אומרים שהוא שיעור של שליש מתהליך הבישול (רש"י), ויש אומרים שהוא שיעור של חצי מתהליך הבישול (רמב"ם). חכמים הוסיפו וגזרו לא לשים מאכל שאינו מבושל על האש במקום שהיד סולדת בו, אף אם לא יתבשל כלל.

לכן, מותר לשים מאכל או משקה לא מבושל על יד האש כדי לחממו, במקום שהוא אינו יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו, אבל אסור לשים מאכל במקום שהוא יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו, גם אם כוונתו להזיזו משם טרם שיגיע לחום זה, מחשש שמא ישכח את המאכל ויבוא לידי בישול.