כוס של ברכה חייבת בשטיפה והדחה. הדחה היא שטיפת הכוס מבפנים, ושטיפה היא רחיצת הכוס מבחוץ. אם הכוס נקייה – כתב השולחן ערוך שאין חובה לרחוץ אותה, והנוהגים על פי הקבלה מקפידים על הדחה ושטיפה גם כשהכוס נקייה.

יש למלא את הכוס ביין עד שפתה, ויש שנהגו לא למלאה ממש עד הסוף כדי שלא יישפך היין של הקידוש.

הכוס צריכה להיות שלמה ללא פגם משום כבוד הברכה. גם כוס חד פעמית כשרה לקידוש, אלא שמשום הידור מצווה ראוי להדר אחר כוס רב פעמית נאה. בדיעבד גם כשהכוס אינה מלאה ביין – אם יש בה רביעית יין אפשר לקדש עליה, וכשאין כוס אפשר לקדש גם על יין שבבקבוק.