נאמר בגמרא ששיעור השמן שצריך להיות בנר הוא כדי שיבער "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק", שזהו פרק זמן של כחצי שעה שבו עדיין היו אנשים מצויים ברחוב אחרי השקיעה או אחרי צאת הכוכבים. לאחר חצי שעה זו אפשר לכבות את הנרות, וכתב המשנה ברורה שאין שום מצווה בהנחת הנרות דולקים לאחר זמן זה.

בימינו הרחובות מוארים גם בלילות בזכות תאורת החשמל, ונראה שבהרבה מקומות אנשים מצויים ברחוב עד השעה עשר בלילה, ולכל הפחות עד לסגירת המכולת המקומית, שהיא השוק בימינו. על כן יש פרסום הנס גם בשעות מאוחרות יותר, ואם נתן בנר הרבה שמן כך שיוכל לבעור עד שעה מאוחרת – יש בכך מצווה.