כתב המשנה ברורה על פי החיי אדם, שאם אדם מגיע לסוכה ואין דעתו לאכול בה, יברך על עצם הישיבה בסוכה. ורק אם מתכוון לאכול באותה הסוכה (לפני שיֵצא ממנה יציאה גמורה) ימתין עד הסעודה ויברך בשעת הסעודה. לכן, הנכנס לסוכת חברו לביקור ואינו מתכוון לאכול שם, יברך על עצם הישיבה בסוכה. וכתב הרב שלמה זלמן אוירבך שגם במקרה זה, נהוג לא לברך ללא אכילה כלל, אלא לטעום מעט ורק אז לברך.

לעומתם, בעל "שולחן ערוך הרב" חלק על החיי אדם, וכתב שאין מברכים אלא על האכילה, ועל ביקור ללא אכילה אין מברכים, וכן כתב הערוך השולחן.