לדעת השולחן ערוך גם בחגים מותר להוסיף על מספר העולים, ואילו לדעת הרמ"א אין מוסיפים על מספר העולים בחגים חוץ מבשמחת תורה, שאז נהגו לעלות את כל הציבור.

לכתחילה כשמוסיפים עליות אין לחזור על פסוקים שכבר קראו אותם, אך במקום הצורך הדבר מותר למנהג הספרדים. למנהג האשכנזים אסור לחזור ולקרוא את אותם הפסוקים אם אין מדובר בשעת דחק גדולה.

בעת הוספת עליות יש לשים לב לא להפסיק בשלושת הפסוקים האחרונים הקודמים לסימון פרשה פתוחה או סתומה, וכן לא בשלושת הפסוקים הראשונים שאחר סימון זה. כמו כן, צריך להקפיד לא לסיים עלייה בדבר פורענות. בשבת שיש בה שתי פרשות מחוברות אין להפסיק בסוף הפרשה הראשונה, כי צריך לחבר את הפרשות באותה עלייה.