בסיום הקידוש צריך המקדש לשתות מהכוס "מלוא לוגמיו" יין. כלומר, כמות הממלאת צד אחד של חלל הפה. את השיעור "מלוא לוגמיו" משערים לפי גודל הפה של המקדש. באדם בינוני השיעור הוא רוב רביעית, שהוא 44 סמ"ק לשיטת הרב חיים נאה (כרבע כוס חד פעמית).

לכתחילה נכון שהמקדש עצמו ישתה מלוא לוגמיו, אומנם אם קשה לו לשתות כשיעור זה יכול לתת לאחד מהמשתתפים בקידוש לשתות מלוא לוגמיו במקומו. בשעת הדחק יש הסוברים ששתיית כל המסובים מצטרפת יחד לשיעור מלוא לוגמיו (הכרעת המשנה ברורה לפי הרבה אחרונים).

מצווה מן המובחר שכל היוצאים ידי חובה בקידוש ישתו מהיין שבכוס הקידוש, אלא שאין שתיית המסובים מעכבת אותם מלצאת ידי חובה.