אם אין לו בשמים להבדלה, לדעת רוב האחרונים יכול לקחת אחד מתבליני המאכל בעלי הריח ולברך עליו. אולם לכתחילה נהגו לייחד בשמים להבדלה, הן מצד כבוד ברכת ההבדלה והן מפני שיש אומרים שכיוון שהתבלין נועד לאכילה, ואחרי שמריחים אותו הוא חוזר לייעודו, אי אפשר לברך עליו את ברכת הבשמים (החזו"א).

נחלקו האחרונים אם מברכים על ריח המיוצר מחומרים סינתטיים. לכן, בגלל ספק ברכות, לא יברך עליו ברכת "בורא מיני בשמים". אבל על בושם המיוצר ממרכיבים טבעיים אפשר לברך.

מי שנפגע חוש הריח שלו ואיננו מריח, ואף מי שמצונן ואינו יכול להריח באופן זמני, לא יברך ברכת "בורא מיני בשמים", וכן לא יוציא אחרים ידי חובתם; ואחד משאר המשתתפים בהבדלה יברך במקומו. אומנם את בני ביתו הקטנים יכול להוציא ידי חובה בברכת הבשמים, אף אם אינו מריח.