אף שהדעה העיקרית בפוסקים היא שבאכילת מזונות יוצאים ידי חובת קידוש במקום סעודה, דעת הגאון מווילנא שהקידוש צריך להיות במקום סעודת הפת דווקא. אומנם בקידוש היום המנהג להקל בזה ולהסתפק באכילת מזונות, אך המהדרים חוזרים לביתם ומקדשים שנית כדי לצאת ידי חובה לשיטת הגר"א (אגרות משה). בקידוש של ליל שבת, שהוא מן התורה, ראוי להקפיד על זה יותר, ולא להסתפק באכילת מזונות.

נכון להקפיד לא לאכול יותר מדי מיני מזונות בקידושים שאחרי תפילת שחרית, כדי שיוכל לאכול לתיאבון את עיקר סעודת השבת, שהיא סעודת הפת (ביאור הלכה רמט, ב).