אחרי תפילת שחרית מותר לקדש ולאכול אף לפני תפילת מוסף, אלא שאסור להרבות באכילת פת או פת הבאה בכיסנין יותר משיעור כביצה, שמא מחמת ריבוי האכילה ישכח להתפלל מוסף, ובאכילת פירות ודברים שברכתם "שהכול" אין הגבלה.

כשעושים קידוש בבית הכנסת קודם מוסף, למשל בשמחת תורה, כתב הרב שלמה זלמן אוירבך שניתן להקל ולאכול יותר מכביצה, כיוון שבציבור אין חשש שישכחו להתפלל תפילת מוסף.אם אין מצוי יין או שכר מדינה כדי לקדש עליו, יש מקום להקל לאדם חלש, שקשה לו לחכות לקידוש, לאכול אכילה מועטת גם ללא קידוש לפני תפילת מוסף, ולסמוך על השיטות הסוברות שאין חובת קידוש עד אחרי תפילת מוסף.

כמו כן, יש מקום להקל יותר בשתיית מים למי שצמא וקשה לו להתפלל בלי לשתות, כיוון שאפשר לצרף גם את שיטת הראשונים הסוברים שלא נאסרה שתיית מים לפני קידוש.