נאמר בנביא: "וקראת לשבת עונג", ומכאן דרשו חז"ל שהקידוש צריך להיות במקום שבו אוכלים את הסעודה, שבמקום העונג של הסעודה – שם תהיה הקריאה של הקידוש. מי שקידש ולא אכל במקום הקידוש לא יצא ידי חובת קידוש; ואם נאלץ לאכול בבית אחר, צריך לחזור ולקדש במקום שאוכל בו. ולכתחילה, טוב לאכול אחרי הקידוש במקום המדויק שבו קידש, ולא לעבור אפילו מפינה לפינה באותו חדר.

וכן לכתחילה אין לצאת ממקום הקידוש בין הקידוש לתחילת הסעודה, אלא אם כן זה לצורך הסעודה, כגון נטילת ידיים. אומנם אם יצא, אפילו שלא לצורך הסעודה – לא יחזור לקדש.