מצאנו מנהגים שונים גם באופן עשיית התרועה. רוב קהילות ישראל עושים הרבה קולות מפוסקים, אך התימנים וחלק מן הספרדים עושים קול אחד מיילל, מחובר ולא מפוסק, ומצאנו מקור לשיטה זו בגאונים. ובהליכות שלמה הביא בשם הרב שלמה זלמן אוירבך, שאשכנזי שנקלע למניין עם תוקע תימני יוצא ידי חובה בתרועה זו ואין צריך לחוש, וכן להפך, שכן פיסוק הקול אינו מעיקר הדין.