נחלקו הפוסקים לגבי סבון בעל צבע ששמים באסלה כדי שיחטא את המים. יש שאסרו להשתמש בו כיוון שהוא צובע את המים, ויש כוונה בצביעת המים כדי שיורגש הניקיון (הרב אוירבך), ומנגד יש שלא חששו לזה משתי סיבות: א. אין חשיבות לצביעת המים, ולא חמור הדבר מצביעה באוכלין, שהותרה (ציץ אליעזר). ב. אומנם מי שייצר את הסבון הכניס בו צבע במכוון, אך מי שמוריד את המים אין כוונתו לצבוע, ומטרתו היא הניקיון בלבד (ילקוט יוסף).