אדם שטרם התפלל שחרית והגיע לבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים מוסף, לא יצטרף אליהם לתפילת מוסף אלא יתפלל שחרית, שהרי קורבן תמיד קודם לקורבן מוסף. ואף שתפילתו לא תיחשב כתפילה בציבור, שהרי הציבור מתפללים תפילה אחרת, יש בה מעלה של תפילה בשעה שהציבור מתפללים.

אם הגיע זמן תפילת מנחה ועדיין לא התפלל מוסף, לדעת השולחן ערוך יקדים ויתפלל מנחה, כיוון שתפילת מנחה היא תדירה, ותדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. לדעת הרמ"א יש לנהוג כך רק אם כבר הגיע זמן מנחה קטנה, אבל בזמן מנחה גדולה לא ישנה את סדר התפילות, אלא אם כן בכוונתו לאכול סעודה גדולה כסעודת שבע ברכות שאז מחוייב להתפלל מנחה לפני הסעודה.

בציבור לא נהגו להקדים מנחה למוסף בשום מצב, כדי שלא יבואו לידי טעות.