אסור שתקיעת השבר תהיה ארוכה יותר מדי, מפני שאם יאריך בשבר יותר מדי ייחשב השבר לתקיעה ויהיה פסול. לכן אין להאריך בשבר אחד יותר מאורך של תשעה קולות קצרים, ולדעת המשנה ברורה לכתחילה יעשה כל שבר בשיעור של שלושה קולות קצרים ולא יותר משיעור של שישה קולות קצרים. ולמעשה ראוי שיהיה אורך כל שבר פחות משנייה.

התרועה היא הרבה קולות מפוסקים, ומן הדין יש לתקוע תשעה קולות, אלא שנהגו להוסיף ולא לדקדק בתשעה דווקא, שכן מצד הדין גם בשברים וגם בתרועה אין הגבלה במספר הקולות, ולכן נהגו להרבות בתרועה, כיוון שקשה לצמצם ולספור במדויק, אבל בשברים לא נהגו להרבות.