למדו חז"ל מהפסוקים שמצווה לאכול בערב יום הכיפורים, וכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה בתשיעי ובעשירי. כתב הטור שטעם מצווה זו הוא מאהבת ה' את ישראל עמו, שכיוון שציווה עליהם להתענות לא רצה שתזיק להם התענית, ולכן ציווה לאכול לפני התענית. על פי טעם זה נראה שהמצווה היא לאכול מאכלים מזינים המסייעים לעבור את התענית בשלום. מנגד כתב רבנו יונה שטעם המצווה הוא להראות את שמחתנו בכפרה שמכפר הקב"ה לישראל, ולפי זה צריך לאכול מאכלים משמחים כמו ביום טוב.

עיקר מצוות האכילה הוא ביום התשיעי ולא בלילה שלפניו, אך יש שכתבו שכבר מהערב יש מצווה לאכול (של"ה), וגדר המצווה הוא להרבות בסעודה יותר ממה שרגיל לאכול בימות החול.

דעת רוב הפוסקים שגם נשים חייבות במצוות האכילה בערב יום הכיפורים, אף על פי שזו מצוות עשה שהזמן גרמא.