במצוות הווידוי אין חיוב לפרט את החטא, ויוצאים ידי חובה באמירה הכללית של נוסח הווידוי. אומנם נכון שלפחות פעם אחת ביום הכיפורים, כשמתוודה בלחש, יוסיף ויפרט את החטאים שידוע לו שחטא ולא יסתפק באמירה הכללית של נוסח הווידוי.

נהגו לכפוף את הגוף ולהכות באגרוף על הלב בשעת הווידוי, אלא שצריך להיזהר לא להישען על השולחן באופן שאם יינטל השולחן ייפול האדם, כיוון שהווידוי צריך להיאמר בעמידה דווקא, והישענות כזו אינה חשובה כעמידה. אדם זקן או חלוש מחמת התענית יכול להישען, אבל טוב שיעמוד כשיאמר: "אבל אנחנו חטאנו".

אין לדבר בשעת אמירת הווידוי, מכיוון שהווידוי הוא חלק מהתחינות שאחרי תפילת שמונה עשרה, אבל יפסיק כדי לענות לקדושה ולקדיש.