בשבת, אסור לעסוק בדברי חולין האסורים להיעשות בשבת, גם אם אין שום עשיית מלאכה אסורה בעיסוק עצמו. איסור זה נלמד מדברי הנביא (ישעיהו נ"ח: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ… וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר…"). מפסוק זה למדו חכמים שבשבת, צריך לפרוש "ממצוא חפצך"; במילים אחרות, אסור לאדם לעסוק בחפציו האסורים בשבת.

לכן אסור לאדם לעיין בנכסיו בשבת כדי לראות מה נצרך לעשות בהם אחרי השבת, כגון ללכת לבקר בשדה כדי לראות מה נצרך לעשות בה אחר השבת, או ללכת לראות בית שנמצא בתהליך בנייה כדי לחשוב ולתכנן כיצד להמשיך את הבנייה.