בשמונת ימי החנוכה אין מתענים ואין מספידים את הנפטרים, מלבד תלמיד חכם בשעת ההלוויה.

כיוון שגזירות השמד של היוונים היו מכוונות בעיקר נגד התורה ונגד אמונת ישראל, ולא נגד הקיום הגופני, לא תיקנו חז"ל משתה ושמחה לזכר הניצחון והנס כפי שתיקנו בפורים, ולכן כתב השולחן ערוך שהסעודות שאוכלים בחנוכה אינן נחשבות לסעודות מצווה. אך הרמ"א כתב שיש קצת מצווה בסעודות שאוכלים בחנוכה, ואם מרבים בהן בשירות ובתשבחות לה' יתברך על הניסים שעשה עימנו – הן נחשבות לסעודות מצווה.